"בגובה העיניים"

שני ישראלי, נמוכת קומה,
מציעה לנו דרך התמודדות לחיות בעולם הזה
ולהישאר בדיוק כפי שאנחנו.
הרצאה מרגשת על נחישות ועל התמדה
עם כוח רצון בלתי מתפשר ומתובלת בהרבה חוש הומור

נמוכת קומה שמסתכלת על החיים באופטימיות
ומוכיחה לכולנו שהכל אפשרי אם רק נאמין בעצמנו

כולנו הולכים צעד צעד במסע חיינו במהלכו אנחנו צוברים חוויות, זכרונות, מגבשים אמונות ודעות. חלקו של המסע קשה וחלקו קל יותר. הוא לפעמים צבעוני ולפעמים שחור. לעיתים אנחנו נותנים לאחרים הצצה לתוכו, ולפעמים בוחרים להשאיר את הפרטים לעצמנו.

הרצאה מיוחדת שמעניקה השראה, מתובלת בהומור שנון, מקדמת אמונה עצמית, התמדה וכוח רצון.
כי רק בעזרת נחישות וביטחון בעצמנו ובסובבים אלינו – כל תחנה במסע החיים הופכת לאפשרית.

למי מתאימה הרצאת ״בגובה העיניים״?

חטיבות, תיכונים וימי היערכות למורים

*מספר תוכנית בגפן: 27259

יחידות צה״ל ומכינות קדם צבאיות

עמותות ומתנדבים

תנועות נוער

חברות הייטק

העשרה לצוותים

בנות שירות לאומי

אולפנות ובנות נוער

חברות וארגונים

אוניברסיטאות ומכללות

עיריות, מועצות אזוריות ומתנ״סים

מוסדות בריאות וקופת חולים

*מספר תוכנית בגפן: 27259

מה תקבלו בהרצאה

להעצים ולחזק את הביטחון העצמי בכל תחומי החיים (זוגיות, עבודה, משפחה ועוד)

איך להפוך כל חסרון שלכם ליתרון

איך לצלוח כל אתגר ומכשול בחיים

איך לקום מכל משבר ולהגביר נחישות וכח רצון

להסתכל בצורה חיובית ואופטימית יותר על החיים

איך להתמודד עם ה״שק״ שקיבלת ולהישאר בדיוק כפי שאתה

איך הומור אישי הופך להיות מקור כוח, ביטחון ועמידה מול העולם

כל אחד בולט באיזשהו אופן, חלקנו יותר וחלקנו פחות. האחד ג׳ינג׳י, השני גבוה מאוד, השלישי כהה עור, לאחר יש אף גדול, אוזניים בולטות, או סובל מעודף משקל.
אך הבחירה איך להתמודד עם זה ומה לעשות היא בידיים שלנו

בתקשורת

(לחצו play על הסרטון כדי לצפות)

״עולם הבוקר״ (אברי גלעד)

״עדן ועודד״ (עדן הראל ועודד מנשה)

״הבוקר״ (טל מאיר)

״תצאו בחוץ״ (רחובו טיוי)

מה שנשדר לסביבה, זה מה שהסביבה קולטת

אם נראה את החסרון שלנו כיתרון ולא כמכשול, גם החברה תראה בזה כך.

ממליצים

קצת עלי

שמי שני, אופטומטריסטית נמוכת קומה (1.22 מטר)
אבל זה מעולם לא הגדיר אותי או הגבּיל אותי. מגיל צעיר ההורים שלי דרשו ממני את המקסימום, בדיוק כמו מכל ילד אחר. רק בבגרות הבנתי עד כמה הדרישות האלה עיצבו אותי: הן לימדו אותי לא לוותר לעצמי, לא לפחד מאתגרים, ובעיקר – לא לאפשר למחשבה "אני לא יכולה" להיכנס לראש.

מעולם לא ראיתי בגובה שלי מכשול. מבחינתי, אם אני לא מגיעה – אני מוצאת דרך אחרת. שרפרף, טיפוס על כיסא או על השיש במטבח.
זו המציאות שלי ואני מקבלת אותה באהבה ובטבעיות. לא שאלתי “למה אני לא מגיעה והאחים שלי כן?” – כי זה לא היה הנושא. בחרתי להסתכל על עצמי מתוך כוח, לא מתוך חיסרון. וכשאני לא עושה מזה עניין – גם אחרים לא עושים מזה עניין.

לכולנו יש “שק”. אוסף של תכונות, חוויות, פחדים וסיפורים שמרכיבים אותנו. אצלי, חלק מהשק הוא גלוי לעין – הגובה שלי הולך לפניי לכל מקום עוד לפני שמכירים אותי. אבל אני בוחרת לשאת את ה"שק" הזה בגאווה, ולהפוך את הדבר שמבליט אותי לדבר שמקדם אותי.

שמי שני,
אופטומטריסטית נמוכת קומה (1.22 מטר)
אבל זה מעולם לא הגדיר אותי או הגבּיל אותי. מגיל צעיר ההורים שלי דרשו ממני את המקסימום, בדיוק כמו מכל ילד אחר. רק בבגרות הבנתי עד כמה הדרישות האלה עיצבו אותי: הן לימדו אותי לא לוותר לעצמי, לא לפחד מאתגרים, ובעיקר – לא לאפשר למחשבה "אני לא יכולה" להיכנס לראש.

לכולנו יש “שק”. אוסף של תכונות, חוויות, פחדים וסיפורים שמרכיבים אותנו.
אצלי, חלק מהשק הוא גלוי לעין – הגובה שלי הולך לפניי לכל מקום עוד לפני שמכירים אותי. אבל אני בוחרת לשאת את ה"שק" הזה בגאווה, ולהפוך את הדבר שמבליט אותי לדבר שמקדם אותי.